היום אני רוצה לספר לכן על שי, מנכ"ל של חברת פיתוח קטנה. בתחילת השנה הוא גייס עובדת חדשה: רונית, מתכנתת מוכשרת וחרוצה.
לפני כחודש רונית התחילה לבקש לצאת מוקדם, להגיע מאוחר ולענות לטלפונים רבים בעת העבודה. התנהגות שממש לא הייתה מקובלת עליו. שי כעס והחל לנזוף בה. גם הצוות, שנאלץ למלא את משימותיה, גילה סימני התמרמרות והאווירה הפכה מתוחה ולא נעימה.
בתהליך אימון קצר, שי הבין שאווירה נעימה ויחסים טובים חשובים לו. זה מה שמאפשר לו לתת שירות מקצועי ללקוחותיו ולא היה מוכן לוותר על זה. אבל איך זה מסתדר עם עובדת לא רצינית ולא מחויבת?
שי, בחר לשוחח עם רונית, מתוך כוונה להקשיב לצד שלה ולמצוא ביחד פתרון, שיענה על משולש הצרכים: שלו, שלה ושל העבודה עצמה.
בשיחה הסתבר לו שרונית עוזרת לבעלה, שחלה במחלה קשה, לנהל את העסק החדש שלו. היא מנסה לג'נגל בין העבודה שלה והעסק שלו. דווקא תחושת האחריות והמחויבות שלה, גורמת לה לענות לטלפונים של לקוחות בשעות העבודה.
בשיחה, שי בחר לעודד אותה על היוזמה שלקחה ועל המחויבות שלה לבעלה ולעסק שלו ועם זאת לא ויתר על ביצוע תיאום ציפיות. הוא שב ופירט את דרישות התפקיד והסביר על מה הוא לא יכול לוותר.
בסוף, הם סגרו על שלושה ימי עבודה, בהם רונית מתחייבת להתמסר אך ורק לעבודתה ועוד יומיים בשבוע בהם היא יכולה לקצר את שעות העבודה, לפי צרכי העסק, עד שבעלה יחלים.
להגיע להסכם זה לא סוף הסיפור. צריך גם לבצע מעקב ולוודא שההסכם נשמר ונותן מענה טוב. אחרת הם יצטרכו לשבת ולדייק אותו, אבל בינתיים האווירה במשרד השתפרה פלאים וכך גם התפקוד של רונית והתפוקה של שאר אנשי הצוות.
אם גם אתם מנהלים או עובדים, שחווים תסכול ומתח, או שאתם מכירים כאלה, תעודדו אותם לפתור את זה, ואם צריך לא להסס לקחת עזרה מקצועית,
כי לאף אחד לא מגיע לסבול בעבודה…
ע״י 