במסגרת פינת ההמלצות, במפגש של קהילת 'אדלר בעבודה'
דיברתי על ראייה חיובית, שהיא אחד הכלים הכי נפוצים בעולם האימון,
בדגש על הנגשה שלה למתאמנים.
איך מדברים עם מתאמנים על חיוביות בעת הזאת?
בעזרת דימויים פשוטים ויומיומיים. כי לאף אחד אין סבלנות לפלפולים מיותרים, בטח לא עכשיו.
כדי להסביר למה אני מתכוונת תכירו את ר', מנהלת פיתוח יוזמת ופרואקטיבית,
שחשוב לה לקדם את הידע שלה ושל אנשיה ולכן הקימה פורום מקצועי לאנשי הפיתוח בחברה
והזמינה את ראשי הצוותים להעביר בסבב תוכן מקצועי.
ר' לא שבעת רצון מההיענות שלהם עד כה, היא רוצה שיותר אנשים יתנדבו להעביר תוכן.
הדילמה שהיא העלתה במפגש האימון האחרון שלנו הייתה האם להשתמש בסמכותה כמנהלת לטובת העניין.
שאלתי אותה מה רותם אותה? מה גורם לה להתנדב?
היא דיברה על לתת ערך ולתרום, להיות משמעותית.
שיקפתי לה את הראיה החיובית שלה ודיברנו על ההבדל בין להיכנס לחדר ולהגיד:
מאוד חשוך פה, איך אתם רואים משהו, עוד תהרסו לכם את העיניים…
לבין להיכנס לחדר ופשוט לבקש להדליק את האור.
זה כנראה עבד לה, כי בהודעה שהיא שלחה לי אחרי השיחה שקיימה איתם,
היא השתמשה בדימוי הזה בדיוק: "היה ממש טוב. עשיתי את זה בהדלקת אור ולא בתלונה"
ואגב, לא רק שהם נרתמו לעניין, הם כבר סגרו את רשימה המתנדבים למחצית הקרובה!