מה הקשר בין אימון מנהלים וריקוד??

בסוף, הגענו לדבר על קולגה אחת ספציפית, שמאתגרת אותו: קרן.
היא "חכמולוגית", צינית, אחת שאוהבת לומר את המילה אחרונה.

הבעיה היא שגם הוא כזה, אוהב להיות הכי שנון בחדר.

שאלתי אותו מהי בעיניו התמונה המיטבית של יחסי העבודה ביניהם?

הוא ראה דו-שיח שנון ומהיר, מישהי שגורמת לו לחשוב, להתאמץ ולהשתפר.
 
כשדיברנו על איזה קולגה הוא רוצה להיות
הוא בחר לבוא ממקום של 'קנאת סופרים תרבה חוכמה'.

להכיר בערך שלה, לעודד אותה על הפלפליות,
לייצר איתה שפה משותפת ושיח שהוא רק שלהם,
בבחינת it takes one to know one.

כשלמישהו יש משהו שאנחנו רוצים,
אפשר להתייחס אליו בצרות עין ולקוות שייעלם מחיינו
או
ללמוד ממנו, לקבל השראה ממעשיו,
לשתף איתו פעולה וליצור איתו מכפיל כוח.

כמובן שלטנגו הזה דרושים שניים,
אבל
כשהטמפרמנט והקצב תואמים
יש סיכוי טוב לריקוד מוצלח במיוחד…